הצלחה וכישלון - שחור לבן?
משהו ששמתי לב לאחרונה הוא שיש שבועות בעבודתי כמאמנת בהם כל מתאמני עוסקים באותם שאילות, אותם נושאים. ההתלבטויות והמחשבות הם סביב אותה שאלה עקרונית.
בשבועיים האחרונים השאלה העקרונית הייתה "מה היא הצלחה?" או יותר נכון "למה אירוע זה או אחר הוא כישלון בעיניי?"
אצל כולם ההסתכלות הייתה שחור לבן, זאת אומרת יש תוצאה סופית רצויה כן או לא ואז... שאלתי אותם האם הם עשו כל שביכולתם להשפיע/לשנות/להשיג את התוצאה הרצויה וכולם השיבו שאכן ואז שאלתי האם יש מקום להעריך את הדרך, לתת ערך להתמדה, השקעה, רצינות, מחשבה. ברור שהתשובה הייתה כן ואז שאלתי האם אפשר להגדיר את חוסר קבלת התוצאה הסופית הרצויה כ"אכזבה", האם אפשר לשאול את עצמנו "האם ניסיתי?, האם עשיתי הכל?" ואז לשמוח במסוגלות שלנו למרות ה"אכזבה". החיים הם סדרה של הצלחות והרבה "כישלונות/אכזבות" אם ניתן להם להוביל אותנו באיזה שהוא שלב נעצור ולא נמשיך כי... נחשוש, נפחד לנסות וכך אנחנו במו ידינו יוצרים חסם החוסם אותנו מלהשיג את מה שאנחנו רוצים. מחשבה חיובית ומקדמת תאפשר לנו להמשיך לנסות למרות האכזבות ולהבטיח לעצמנו אכן להשיג את מה שאנחנו שואפים/רוצים.
פעם הבא שאתם מבקרים את עצמכם וחשים כישלון תחשבו טוב איך אתם מגדירים את אי השגת התוצאה הסופית ומה עם הדרך.
